התערוכה מנסה להרחיב את ההגדרה הנובעת משמה: תנועה-עצירה אל הקשר שבין הדימוי, המחווה ופעולות היצירה של האמן. 

משתתפים:

אלכסנדר מנדלביץ
אריאל אסאו
בוריס קרביץ
גליה אורי
דויד אייזקס
יוסי בכר

עצירה של תנועת הזמן לכדי דימוי קפוא, נצחי, מיוחסת באופן טבעי לצילום, ברגע הנבחר חושפת המצלמה התרחשויות נעלמות שהעין אינה מספיקה לקלוט אותן בזמן אמיתי.  שבריר השנייה של פעולת הצילום תואם לזמן ההתרחשות, עוצר את הזמן הזז. התערוכה מנסה להרחיב את ההגדרה הנובעת משמה: תנועה-עצירה אל הקשר שבין הדימוי, המחווה ופעולות היצירה של האמן. 

אלכסנדר מנדלביץ  יוצר צילום מבוים. צילומיו אינם לכידת דימוי מהמציאות ה"זורמת", אלכסנדר מארגן את ההתרחשות שאותה הוא מעוניין לצלם.  הזמן נעצר עוד לפני פעולת הצילום. בתהליך המזכיר את המשחק "פסלים חיים" ובתנוחות משונות, עוצרים המצולמים  בתנועתם רגע בלתי מוסבר, רגע שמעלה אסוציאציות ותהיות על פישרו. הניגוד שנוצר בין התנוחות המשונות ושאר העצמים הלוקחים בו חלק, לבין סביבת ההתרחשות, מקצינים את  החידה ומעצימים את הדרמה וההומור.

ציוריו של יוסי בכר, הם תוצאה של וויתור על המכחול והמשך השליטה על הצבע בלעדיו. הציורים נוצרים בפעולה של שפיכת כתמי צבע וזפת קרה על הבד, ערבוב משונה שנוצר בין חומרים שומניים לבין חומרים על בסיס מים. עצירת הנזילה והערבוב ברגע מסויים היא אכיפה על המקריות את פורמט הבד ואת הסדר האמנותי. סיום העבודה נקבע ע"י איכות הצורה שהתקבלה בתהליך המקריות המבוקרת, ברגע שבו קורה קסם כלשהו. ההחלטה על כוון ההתבוננות בציור באה אחרונה. כמו במבחן כתמי רורשך הצופה מחפש את הדימוי בכתמים שנעצרו.

דיויד אייזקס יוצר רישומים בחוטי ברזל, עבודות שנראות כמו רישום עפרון חופשי וזורם בתנועה אינסופית. העבודה הטכנית של הרישום בחוט ברזל איננה מאפשרת לזרימה להתרחש במציאות.  דויד בונה את רישומיו באופן מודולרי, כמו בלגו, חלקים חלקים אשר מצטרפים יחד לעבודת קיר.

אריאל אסאו מצייר בשמן על קרטון דימויים "מודבקים" זה על זה כקולאז'ים. ציור על גבי ציור, דימוי על גבי דימוי, נוף בניינים מבאר שבע, פתרונות אדריכלות ברוח מודרניסטית לעיר המדברית, מרכז מגורים ומסחר "הפירמידה" המשמש כרקע לדמותו של ברוס לי איש הקראטה האגדי. כאילו נלקחו מכרזות בתי הקולנוע המצויירות אשר היו כאן עד לפני 15 שנים. הקשר בין שכבות הדימויים הוא אסוציאטיבי ופתוח לפרשנויות אולם, ברורה הניגודיות שנוצרת בין הרוח האדריכלית הפונקציונאלית, מבנים מבטון חסרי כל קישוט לבין ברוס לי, בג'סטות למצלמה המנציחה את תנועת הלחימה ואת שריריו המפוארים.

בוריס קרביץ מציג עבודות הדפסה  בהן דימויים של  חיות המבצעות תנועות טאי צ'י. ההדפסות מתארות תנועות מעגליות וזורמות של תנוחת הסיום. ההדפסות נוצרו בניסיון להעביר את תנוחת הגוף הנכונה, המאפשרת זרימת אנרגיה דרך הגוף לאדמה. הדימוי של חיה קדמונית  תנין, דרקון או צב  מחברת את הצופה אל מקורות הטאי צי- אל מציאות עמוקה, שעליה ניבנה העולם הנפשי המודרני. עולם המלא בקונפליקט וסבל. שיטת ההדפס פשוטה ואינה נסמכת על טכנולוגיה מודרנית, רק סכין, ספוג וצבע.

גליה אורי מציגה תחריטים עדינים. כולם דיוקנאות עצמיים בסטודיו שלה. גליה בוחרת  לתאר רגעים אינטימיים של  לפני או אחרי מלאכת הציור. הפסקה, מנוחה, מחשבה, הרהור. רגעים בהם זרימת היצירה מהמעיין הפנימי נפסקת, סיבת ההפסקה איננה ברורה. היא מרחיקה את תיאור פעולת הציור מתוך העבודות.

כלי עבודת הצייר - המכחולים נמצאים  בידיה, ספק אסופים כעוללים למנוחה, ספק מכאיבים בריחוק ובניכור. בשפה חזותית פשוטה ורגישה, מגדיר הדימוי החוזר העומק של רגעי ההפסקה.

פתיחת תערוכה: מוצ"ש 5.3.2011 בשעה 20:00
 

גיל גורן
אוצר התערוכה
מנהל הסדנא לאמנות